נטו מ.ע. אחזקות ועוף הארץ למהדרין תובעות את הראל בעקבות שריפה שהתחוללה במשחטה

הראל נתבעת בבית המשפט המחוזי בנצרת לשלם תגמולי ביטוח בסך 8.13 מיליון שקל לחברות נטו מ.ע. אחזקות ו-עוף הארץ למהדרין. בתביעה נטען, כי התובעות התקשרו בהסכם עם חברת טל יסכה לספק להן עוף חי ולשחוט אותו במשחטה שלה, כחלק מתהליך יצור של מוצר שהוא עוף שחוט כשר בהשגחה מיוחדת, מוכן למכירה לצרכן.

בתביעה נאמר, כי מעבר לפעולת השחיטה של חברת טל יסכה, סיפקו התובעות את המעטפת של שירותי הכשרות, העסיקו על חשבונם משגיחי כשרות ומיינו את העופות השחוטים עד לאריזת המוצר. בתביעה מצוין, כי היקף המכירות השנתי של שתי הכשרויות המיוחדות (פלייש ו-דליקטסו) במשחטה עם טל יסכה, הסתכם בכ-100 מיליון שקל לשנה, והיקף המכירות השנתי של התובעות עמד ב-2016 על כ-2.55 מיליארד שקל.

בראשית מרץ 2016 פרצה שריפה במשחטה של טל יסכה במסגרתה נשרפה המשחטה ויצאה מכלל שימוש. לדברי התובעות, על פי הפוליסה בה ביטחה אותן הראל, ניתן להן כיסוי הקרוי: “הרחבות ספקים ולקוחות” ובו נקבע, כי “מוסכם בזה כי פוליסה זו מורחבת לכסות הפרעה ו/או הפסקה במהלך עסקו של המבוטח, הנובעת מאי אספקת חומרי גלם על ידי ספקים ו/או כתוצאה מאי רכישת מוצרים מוגמרים על ידי לקוחות בתנאי כי מידת השפעתם על מחזור המכירות של המבוטח אינו עולה על 25%”.

לדברי התובעות, פעולת השחיטה של טל יסכה נכללת במונח “חומר גלם”. כלומר, המוצר שסיפקה להם טל יסכה על פי ההסכם הינו חומר גלם ולא מוצר מוגמר, ולפיכך הוא מכוסה במסגרת הנזק שנגרם להן עקב אי אספקת חומרי הגלם על ידי ספק, קרי טל יסכה.

לטענת התובעות, מידת השפעה של השריפה ואי מכירת מוצר הגלם על מחזור המכירות שלהן מסתכם בכ-4% ולכן אינו נכנס למגבלה של 25%. לדבריהן, הנזק שנגרם להן מהווה מקרה ביטוח ומכוסה על פי הפוליסה, אולם דרישתן מהראל לתשלום תגמולי הביטוח נדחתה מנימוקים מוטעים או מטעים.

בתביעה נטען, כי הראל בחוסר תום לב מנסה “לאחוז את החבל בשני קצותיו”. מצד אחד בהראל מבקשים לטעון כי מדובר במוצר מוגמר ולכן הנזק אינו מבוטח תחת הרחבת ספקים, טענה שהינה שגויה לדברי התובעות. בנוסף, בהראל טוענים כי לא מדובר כאן במוצר מוגמר ולכן לא נכנס להרחבת לקוחות.

בתביעה נטען כי היקף הנזק שנגרם לתובעות מסתכם בסך של כ-14 מיליון שקל, אולם עקב מגבלת כיסוי עומדת התביעה על סך של 2 מיליון דולר לפי ערכם ביום השריפה, קרי 7.82 מיליון שקל וכי הן זכאיות לתבוע הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות מקרה הביטוח. בנוסף, הן תובעות את הוצאותיהן לשכר הטרחה בסך 240 אלף שקל ששילמו לרואה החשבון מטעמן עבור בדיקת הנזקים והנתונים והכנת חוות הדעת.

בהראל בחרו לא להגיב לנושא זה.