יקב בן נון תובע בעלים של כרם במושב גבעת ישעיהו בטענה להפרת חוזה למכירת ענבים

יקב בן נון מכפר בן נון הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה על סך 2.82 מיליון שקל כנגד יגאל משה ישראל בעליו של כרם במושב גבעת ישעיהו. בתביעה נאמר כי היקב מתמחה בהפקת יינות בוטיק איכותיים בטעמים ייחודיים תוך שילוב בין זני ענבים שונים, וכי לצורך הפקת יינותיו סיפק לו הנתבע זני ענבים שונים.

לדברי יקב בן נון, הנתבע התחייב במסגרת ההסכם שנחתם בין הצדדים בחודש מאי אשתקד לספק ליקב ענבים באופן בלעדי לתקופה בת שמונה שנים – התחייבות שלטענת היקב הופרה על ידו באופן בוטה, מקומם, יסודי, חסר תום לב של ממש, ובאופן חד צדדי וללא כל התראה. כפועל יוצא מכך נותר היקב המתבסס על ענבים כחומר הגלם העיקרי שלו – חסר אונים וללא הספק העיקרי של ענביו וזאת בעיתוי קריטי – תחילת עונת בציר הענבים 2021.

בתביעה נטען כי בדיעבד התברר כי הנתבע העביר ענבים אותם התחייב לספק ליקב בן נון לצדדים שלישיים, ובפועל העביר את בציר הענבים לאחרים. זאת, כך פתאום, ללא כל התראה, ובניגוד להתחייבויותיו המפורשות ולהסכם עליו חתם זמן קצר לפני כן ואשר עיגן בכתב הסכמות של שנים, תוך שהוא מותיר את היקב אל מול שוקת שבורה ללא כל חומרי גלם להפקת יינותיו.

בתביעה נאמר, כי הנתבע סירב לקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם, תוך שטען באופן מלאכותי בדיעבד טענות מן הגורן ומן היקב, כי כביכול אין כל הסכם, לא כל שכן הסכם מחייב בין הצדדים. זאת הגם שחתם על ההסכם שהיווה ביטוי בכתב לנוהג ארוך שנים על פיו פעלו הצדדים, והגם שהלכה למעשה לאחר חתימת ההסכם “בזמן אמת” וטרם להפרותיו – פעל על פיו.

לדברי יקב בן נון, התנהלותו הפסולה של הנתבע הסבה, מסבה, ועוד תסב לו נזקים בסכומים ניכרים ואף מעמידה את קיומו בסיכון של ממש. זאת תוך שהדבר מהווה פגיעה במוניטין שלו אשר התבסס החל משנת 2015 על הענבים של הנתבע ועל בסיסם ייצר שלל סוגים של יינות בטעמים ייחודיים. חלקם של היינות קיבלו פרסים בינלאומיים ומקומיים וכעת יקשה עליו מאוד, אם בכלל, “לשחזר” בטווח הזמן המיידי והקצר את ההצלחה, בהעדר ענבים מאותו מקור במדויק.

תגובת הכורם, יגאל משה ישראל

לדברי הכורם, הוא לא קיבל עד כה את התביעה לידיו. עוד הוא אומר כי הטענות של יקב בן נון הן עורבא פרח. על פי ההסכם היקב התחייב לקנות בעתיד את ענבי בציר 2020, 2021, אבל הוא לא התחייב למכור את כל תנובת הכרם. הכוונה הייתה שבעתיד הם ירצו לקנות את כל הענבים אבל לא היה פירוט בהסכם ולא התחייבות של ממש. לדבריו הוא שיווק להם ארבעה טונות של שני זנים, אך שני זנים אחרים – פטי סירה וקברנה סובניון –  לא סופקו להם כי לא היה לו פטי סירה והייתה ירידה משמעותית ביבולים של הקברנה סוביניון. מעבר לזה, לטענתו, היקב חייב לו כספים על הענבים ששווקו לו.