עולם היין רחב הממדים כולל את חמש היבשות, ובו כוכב אחד הנוצץ משך דורות, נוצץ חזק מכולם, תמיד שם ומאיר את כל היתר: בורדו הצרפתית, בורדו כמרכז היינות הטובים של העולם ובו זמנית, מדריך ודוגמן לחיקוי אין סופי. נכון, עולם היין מוציא כל פעם אזור או יקב מסוים שיינותיו בולטים, נחטפים על ידי המבינים ואו הסוחרים הידענים. ובכל זאת, במוח של כל טועם נוצרת השוואה אוטומטית ליין קרוב או דומה של בורדו.
בורדו היא הכוכב המבריק והמוביל של יינות העולם משך מאות שנים, בהצלחה מרובה ובטעמים משלהם. כמובן שאין מספיק במילה בורדו על מנת לכסות את העושר של כל תתי אזור ואזור של הממלכה, כולם תחת מטריה אחת גדולה, יינות לבנים, רוזה ואדומים, יינות בורדו. לערב אחד מצאנו יין מבורדו הדרומית, יין לבן בן 16 שנה, יין עם תווית הגיל והמקום.
התחרות
כמרכז עולמי וינולוגי המכבד את עצמו, עיר היין המפורסמת בעולם שומרת בנאמנות על תחרות טעימות יין מכל העולם, עם תקווה לכל משתתף לזכות בתואר הנכסף מ-Citadelle du vin, תואר הנותן דירוג של אצילות ייננית. בזמנו הוזמנתי משך כמה שנים להיות “שופט ממדינה זרה” ואכן הצטרפתי לקבוצה מובחרת של אנשי יין, בעלי ידע ומקצועות קשורים לנושא. לא אפרט את תהליכי הטעימה, אזכיר רק שבמחסני אולם התחרות מבלים בטמפרטורה נכונה יותר מעשרת אלפים בקבוקים שממתינים לטעימות הבאות, המתוכננות מראש.
domaine de Chevalier Grand Cru Classe de Graves 2003
ומה הקשר בין הטעימה של השבוע בבית לביא ותחרות היין בבורדו? בגמר התחרות, כל טועם מקבל 3 בקבוקים מהטעימה הראשית, כן כמתנה. אחד מהם, עטוף בארגז מעץ מותאם ושם התחרות מודפס, נשמר במרתף הפרטי של עבדכם הנאמן, עד שהגיע לטעימה אצל הלביאים.
האזור
בורדו זה לא אזור יין, זו מדינת יין על כל הקשור בנושא. שטח עצום, ממוקם בין שני נהרות דורדון וגרון שמתחברים יחדיו בעיר עצמה, ויחד מהווים את הנהר הגדול זירונד, אותה דרך ימית שקידמה את יינות בורדו משך מאות שנים, אותה דרך שיינות צרפת הראשונים הגיעו לקצוות העולם הצמא. הים היה הדרך המהירה והבטוחה ביותר באותם הימים.
היין שנטעם נולד וגדל בכפר Leognan, דרומה מבורדו העיר, באזור של Graves המוכר ביינותיו הלבנים המתוקים (לא רק) ולמרות שלכל יקב במקום קוראים Chateau היין שלנו הגיע מ-Domaine מסיבות לא ידועות. היקב בנוי בקרחת יער ומסביבו 45 דונם של כרמי סוביניון בלאן וסמיון, כרמים מבוגרים עד זקנים.
היין
היקב מוזכר בכתובים כ”גן סודי” A secret garden in Graves כיקב בתוך גן ירוק ופרחוני, יקב וותיק ששמו הולך לפניו. היין הוא ממסך של 75% סוביניון בלנק והיתר סמיון, לאחר בציר סלקטיבי וידני, שתסס בחביות עץ צרפתיות וספג את כוחו להישרדות ארוכה בבקבוק. זה יין לבן עם חיי בקבוק ארוכים, עם דגש על בצירים טובים שבהם תנאי האקלים מותאמים.
היין הוגדר כ- grand cru classede graves משנת 1953, כתעודה הצטיינות הגבוהה ביותר בדירוג צרפת, דירוג המבקש שמירה קפדנית על מאות תנאים הקשורים ליין, מגידול הגפן ועד מילוי הבקבוק. דירוג שרק מעט יקבים זוכים בו, פרס שרק צרפת הייננית יודעת את ערכו.
הטעימה
יין בגוון קש עם הבזקים של ירקרק, מלא ניחוחות של פרחים, לימון כבוש, מינרליות מופגנת, אשכוליות וליים ריחני. גוף מוגדר, מאוזן, שתי ורק שתי. היין יצא מעדינותו, החמצן של השנים חילק אותו לחלקיו: חמיצות מוגדרת גבוהה, פרי שאינו מוגדר בהתאם לגילו, יין שבקושי הגיע לדרגת “שתי”.
אפילוג
ומה קרה ליין שאמור להיות טוב ומצוין לאחר 16 שנים בבקבוק? למרות כל הנתונים הבסיסיים שנשמרו היטב, החמצון עשה שמות. היין התבגר בקצב מהיר ביותר, שמר על האיזון אך איבד את יופיו. טעימה לאחר 16 שנים היא לא טעימה רגילה, היא טעימה עם ציפיות. הפעם שתינו יין, יין עשוי טוב, מבית מכובד, יין שבו שם היקב מהווה ביטוח לטיבו, יין בדירוג Grand Cru Classe, אך צריך להודות – בקושי שתי. יין מחומצן? הייתכן? כן, הפקק נשבר באמצע, הפקק היה יבש, באיזה שהוא שלב, היין לא היה בשכיבה. לכל בקבוק יין טוב או מעולה, פקק יבש שולח אותו …
לחיים!
Leave a Reply