עשור לכניסת החוק להסדרת התוצרת האורגנית בישראל: מעט מאוד חריגות מהתקן

14 הדגימות החריגות שנמצאו על ידי גופי האישור והבקרה אותרו טרום שיווק המוצרים, ביניהם: תפוח אדמה, טחינה, זעתר, נבטים, שמן קצח, קומפוסט, תמר, לוף, קמח, תפוז, מרווה, לימון, זית ואבוקדו. כולם נפסלו לשיווק כאורגניים. מתחקור האירועים עולה, כי מרבית החריגות נובעות מזיהום צולב או מרחף/סחף מחלקות חקלאיות שכנות. שתי חריגות נוספות נמצאו במהלך פיקוח חנויות של מנהלת ההסמכה במשרד החקלאות – בפפאיה ותבלין כמון. המוצרים הורדו מהמדפים ונאסרו לשווק כאורגני.

בנוסף שתי חריגות התקבלו מהאיחוד האירופי לפני שיווקן באירופה בפלפל אדום ובוופל לימון, אשר שניהם שווקו כ”קונבנציונליים”. החומרים שנמצאו מותרים בחקלאות קונבנציונלית, אך אסורים בחקלאות אורגנית.

החל משנת 2016 קיימת ירידה חדה בכמות החריגות בתוצרת אורגנית. ירידה של 16% בשנת 2017, המשך ירידה של 40% עד שנת 2018 וסך הכל ירידה של 60% עד שנת 2019. הירידה בחריגות נובעת מהסברה והטמעה בקרב ציבור העוסקים והמשווקים, הגברת  האכיפה והפעילות בשטח.

אז מה היה לנו בעשור האחרון? נכון לשנת 2019, בישראל ישנם 746 עוסקים מאושרים לעסוק בחקלאות אורגנית, גידול קטן (עלייה של 3.6%) ממספר העוסקים בשנת 2009 שעמד על כ-720 עוסקים. בעשור האחרון ניכר שינוי בתמהיל העוסקים – מספר המגדלים ירד ב-12%, לעומת זאת מספר היבואנים גדל ב-212% ומספר המשווקים ב-133%. העלייה החדה במספר היבואנים והמשווקים תואמת לעלייה בכמות המוצרים האורגניים הנמכרים ברשתות המזון והשיווק. לצד מספר החנויות שנוספו, גדלה גם כמות ה”סלים” האורגניים ששווקו בשיווק ישיר, דבר המעיד על כך שהשוק המקומי ממשיך להתבסס ולגדול.

הגידולים האורגניים המובילים ביותר הם חיטה, תמר, חוחובה, זית ותפוח אדמה והם מהווים 60% מסך הגידול האורגני בישראל. כמו כן, בשנים 2019-2016, קיימת מגמת עלייה, הן בכמות השטחים שגדלה ב-12%, והן בכמות המגדלים שעלתה ב-11%. סך השטח האורגני בישראל הוא 63,100 דונם והוא מהווה כ-1.5% מסך שטחי החקלאות בארץ.

הייצוא הישראלי של תוצרת אורגנית טרייה לאירופה בשנת 2019 עמד על 54,300 אלף טון המהווים כ-13% מסך ייצוא התוצרת החקלאית הטרייה לאירופה. הגידולים הפופולריים ביותר הם הגזר, תפוחי האדמה וההדרים. בנוסף, יוצאו לאירופה 2,536 טון תוצרת אורגנית מעובדת שכוללת מיצי פירות וירקות, שמנים, לחמים ודברי מאפה אחרים. למרות עליית התחרות בייצוא לאירופה ועלויות השילוח הגבוהות, החלק היחסי של התוצרת האורגנית מסה”כ ייצוא תוצרת חקלאית לאירופה נשמר.

החוק להסדרת תוצרת אורגנית שחוגג עשור, הסדיר את ענף החקלאות האורגנית בישראל וקבע תקנות המסדירות את ענף התוצרת האורגנית בישראל דרך הגדרת אופן הייצור, ההצגה והשיווק של תוצרת אורגנית, התכשירים המותרים לשימוש בייצור תוצרת אורגנית צמחית ואת הקריטריונים לגופי הבקרה שיפקחו על הנושא מטעם משרד החקלאות. במסגרת החוק קמו ארבעה גופי אישור ובקרה האמונים על פיקוח העוסקים בתוצרת אורגנית ומתן היתרים לעוסקים לסימון התוצרת האורגנית בהתאם לחוק. גופים אלו מפוקחים על ידי המנהלת להסמכת גופי אישור ובקרה במשרד החקלאות. המנהלת וגופי האישור מנהלים בקרה שוטפת ופיקוח הדוק על העוסקים בחקלאות אורגנית שכולל, בין היתר: דיגום, ניהול תחקירים, מבדקי איכות, פיקוח על מכירה ושיווק ועוד.

מירית עמרני, מנהלת תחום סטנדרטים בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: “החקלאות האורגנית בישראל עברה במהלך העשור האחרון, מאז כניסת החוק לתוקף שינויים רבים. השינויים הללו הובילו את החקלאות האורגנית בישראל ומערכת הפיקוח ההדוק עליה, ליצירת ענף המהווה דוגמא לחקלאות מתקדמת המיישמת את שיטת הבקרה מהשדה לצלחת. כאשר מתגלות חריגות בבדיקות המעבדה, התוצרת החקלאית אינה נמכרת כאורגנית. בנוסף לכך, מבוצע תחקיר על ידי גופי האישור והבקרה למציאת מקור החריגה והמשך טיפול בעוסק ובסטטוס האורגני של החלקה שבה גודלה התוצרת. התוצאות מציגות ירידה מתמשכת בכמות החריגות לאורך שנים, מה שמבטיח מזון אורגני נקי ובטוח לצרכנים”.

הסמל האורגני האחיד

צרכן המעוניין לצרוך תוצרת אורגנית צריך לחפש את הסמל האורגני האחיד של משרד החקלאות על המוצרים האורגניים וסמל הבקרה, על מנת לדעת בביטחון כי המוצר שהוא רוכש אכן גודל ויוצר על פי הסטנדרט האורגני והוא מפוקח על ידי אחד מגופי האישור והבקרה שהסמיך משרד החקלאות (סקאל ישראל, אגריאור, איי קיו סי – המכון לבקרה ואיכות ודרך המעבדה).

מאז כניסת החוק לתוקף, מדי שנה, מבצע המשרד “פיקוח על” בנוסף לביקורת השוטפת שמבצעים גופי האישור והבקרה על התוצרת האורגנית בישראל, הן ברמת שאריות חומרים אסורים והן ברמת עקיבות וסימון המוצרים לצרכן. המוצרים שנבדקו במסגרת סקר שנת 2019 כללו תוצרת טרייה ומעובדת, ביניהם: פירות וירקות, לחמים, דגני בוקר, אבקות להכנת משקאות וכו’.

החקלאות האורגנית בישראל מהווה כ-1.5% מכלל התוצרת החקלאית המיוצרת בישראל וכ-13% מכלל הייצוא החקלאי. בענף עוסקים כ-750 עוסקים, מתוכם כ-350 מגדלים.

השטח האורגני בישראל הוא כ-63 אלף דונם לפי הפילוח: גידולי שדה – 42%, פירות – 32% ,ירקות – 6%, תבלינים ואגוזים – 3%, שונות – 16% (שטחים ללא גידול, צמחי מרפא, פרחים וכו’).

בנוסף לגידול לטובת הצריכה המקומית, מייצאת ישראל תוצרת אורגנית למדינות האיחוד האירופי בשנת 2019 יוצאו 40,528 טון ירקות, 3,739 טון פירות, 7,705 טון פירות הדר ו-2,372 טון דגנים.

אז מה צריך לחפש? יש לחפש את הסמל האורגני האחיד של מדינת ישראל (משרד החקלאות) על אריזת המוצר (פירות, ירקות, מוצרים ארוזים) ואת סמל הפיקוח של אחד מגופי האישור והבקרה המוסמכים לתת למגדל וליצרן האורגני את ההיתר לסמן את המוצר כאורגני.

בינואר 2014 אישרה הכנסת תיקון בחוק האורגני לפיו “מופקעת” המילה אורגני אך ורק למוצרים הנושאים את סמל המשרד. המשמעות היא כי מוצר שנקרא “אורגני” מחויב לשאת את הסמלים ולעמוד בדרישות החוק.

היכן תמצאו? יש לדאוג שהתוצרת האורגנית תהיה מופרדת באופן ברור מהתוצרת הרגילה. כלומר, אם חנות מוכרת גם תוצרת אורגנית וגם תוצרת רגילה, הן חייבות להיות מופרדות האחת מהשנייה על מנת למנוע בלבול מיותר. בכל חנות צריך להיות אזור נפרד למוצרים האורגנים, בין אם מדובר בפירות וירקות ובין אם מדובר במוצרים מעובדים, כדוגמת: פסטה, קטשופ, רטבים וכו’. בחנויות המוכרות תוצרת אורגנית בלבד אין צורך להפריד בין המוצרים השונים. במקום המכירה חייב להיות מוצב שלט שרשומות בו המילים “תוצרת אורגנית”.

בעקבות ההבנה בביקוש לתוצרת חקלאית אורגנית, משרד החקלאות פיתח מאגר העוסקים בחקלאות אורגנית ובו ניתן לבדוק מכל מקום ובזמן האמת האם התוצרת החקלאית המשווקת כאורגנית היא אכן אורגנית. כמו כן, במעמד הקנייה, הצרכנים יוכלו לדעת היכן גודלו הפירות והירקות אותם הם מחזיקים ביד, היכן נארזו ועוד.