מחקר: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

בחודש מרץ השנה החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה צורפה אנוסמיה (תתרנות) כתסמין מחלה רשמי במדינות מסוימות, אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה חד משמעי מטעם חוקרים ורופאים ברחבי העולם – כמה חזקה הפגיעה בחושים? איך היא שונה משפעת או מחלה נשימתית אחרת? האם תפיסת הטעם נפגעת ישירות, או בעקיפין, בשל פגיעה בריח? כמה זמן עובר עד שהחושים חוזרים לתפקד כרגיל והאם פגיעה בחושים אלה מצביעה על מהלך מחלה חמור יותר, או דווקא ההיפך?

כדי לענות על השאלות הקימה פרופ’ מאשה ניב מהאוניברסיטה בעברית ביחד עם עוד שמונה עמיתים מאגד בינלאומי, העונה לשם GCCR, המונה כיום מאות שותפים בכ-40 מדינות בעולם, במטרה להבין את היקף התופעה, סיבותיה והשפעותיה. התוצאות הראשונות של המחקר התפרסמו השבוע בשרת טרום-ביקורת עמיתים, שחשף את נתוני הסקר האינטרנטי של 4,000 משתתפים המאובחנים עם הנגיף. המחקר מתאר את השפעת המחלה על חושי הטעם והריח שלהם. בסקר עצמו השתתפו עד כה (ה-11 במאי) כ-30 אלף משיבים, כשהנתונים ממשיכים לזרום וינותחו על ידי החוקרים המשתתפים במאגד העולמי בפעימות מסודרות. לדברי פרופ’ ניב, “השאלון בסקר לא מיועד לתת הערכה ושיעורים לגבי אחוזי הסובלים מפגיעה בחוש הטעם והריח מבין כלל חולי הקורונה, אלא ללמד עד כמה חושי טעם וריח נפגעים, אילו טעמים נפגעים יותר מאחרים במהלך המחלה, ואיך זה קשור לאף סתום ולתסמינים אחרים”.

הנשאלים דירגו את יכולתם לחוש ריח, טעם ותחושת צריבה או עקצוץ (כמו של פלפל חריף או סוכרית מנטול) על סקאלה מ-0 עד 100. הממצא המרכזי שהתקבל הוא שבממוצע חוש הריח ירד בכ-90% וחוש הטעם ירד בכ-75% יחסית למה שחשו לפני שחלו, ונמצא גם קשר הדוק בין שני חושים אלה. החוקרת משערת כי נגיף הקורונה משבש את התקשורת בין קולטני הטעם והריח למוח, בין אם זה בהשפעה על עצבים, בכלי הדם סביבם או בתקשורת עם המוח. ייתכן שזה חלק מההסבר לכך שהירידה היא בחוש ריח, טעם וצריבה ביחד. מעניין כי היכולת לחוש חריפות או צריבה דווחה רק על ידי מי שהרגיש פגיעה גם בטעם וגם בריח, וירדה בכ-45% בממוצע.

תוצאות נוספות של השאלון קובעות כי משתתפיו בחרו לסמן טעמים ספציפיים שעברו שינוי בזמן תקופת המחלה – ציינו לעתים קרובות את המליחות, אך רובם דיווחו על פגיעה לפחות בשני סוגים של טעמים (מלוח, מתוק, חמוץ, מר, והטעם החמישי והפחות מוכר לישראלים – אומאמי). כמו כן, התוצאות מעידות באופן מובהק כי הפגיעה בחושי הטעם והריח אינה קשורה ואינה תלויה בגודש באף. זאת ועוד, אחוזים קטנים מהמשתתפים דיווחו גם על פנטוסמיה (הרחה של ריחות שלא קיימים במציאות, כמו ריח עשן כשאין כלל עשן באוויר) או פארוסמיה – תופעה נפוצה בשלבי ההיריון (תפיסה מעוותת של ריחות, הזיות של חוש הריח, ריחות מוכרים נתפסים כשונים מהרגיל).

נכון להיום (ב’) השאלון זמין ביותר מ-30 שפות – כולל בעברית, בערבית ורוסית שהוספו ממש לאחרונה. הישראלים, כך מציינת פרופ’ ניב, מתחילים לענות על השאלון רק עכשיו. לדבריה, “אני מקווה לגידול בכמות הישראלים העונים לסקר. באופן אולי לא מפתיע, הצרפתים הסתערו על השאלון מיד כשתורגם לשפתם. אני מניחה שזאת בשל החשיבות התרבותית שיש לשינויי טעם וריח עבורם, אך חושים אלה משמעותיים לכולנו. שפות נוספות בהן מספר המשיבים הוא רב הן אנגלית, איטלקית וספרדית”. השאלון מיועד למי שסבל ממחלה נשימתית (כלשהי, כולל קורונה) בשבועיים שלפני מילוי השאלון.

ניתן לשתף את השאלון בשפה הרלוונטית דרך האתר הזה: https://gcchemosensr.org/surveys/