“חשש לנזק” – מה המשמעות לכך בביטוח ימי? / מאת אבי בן חורין

מאת אבי בן חורין

בהתאם לכתוב בתביעת השיבוב של המבטחת (שנכנסה לנעלי המבוטחים לאחר תשלום התביעה) כנגד המזיקים לכאורה (המוביל הימי, המשלח), סיבת התשלום של תגמולי הביטוח למבוטחים היא: “קיים חשש להתפתחות של חיידקים פתוגניים בטמפרטורה חורגת”.

המילים “קיים חשש” אינן תחליף למילים “אירע נזק”, ולכן אפשר לומר כי תשלום על בסיס של חשש לנזק בפוליסה לביטוח ימי אינו “תשלום על פי הספר”. זכותו של מבטח לשלם למבוטח כראות עיניו וסיבותיו עימו, גם מעבר למה שנכתב בפוליסה.

אני יכול להעיד ממקור ראשון על החלטה שלקחתי כמנהל מחלקה ימית בחברת ביטוח, כאשר הובאה לשולחני השאלה – מה עושים במקרה שבו נתגלו במשלוח יבוא של מכשיר לדיאליזה – טיפות (החשודות כטיפות מים). היה ברור לי, שגם אם היינו מצליחים לייבש את סימני הרטיבות, היה נשאר החשש שגורם חיצוני “חדר” למערכת, שהיא אטומה לחלוטין במקור (כך לפחות נטען). המבוטחים טענו שאין אפשרות להשתמש במכשיר, כי אין לדעת מה “אומרות” הטיפות, ומה עלול לקרות עקב כך ברגע האמת. לקחתי החלטה חד משמעית: נשלם את התביעה, גם בידיעה שלא תהיה לנו זכות שיבוב כנגד המעורבים בשינוע.

כותב חכם אהרון כדורי בספרו “ביטוח ימי ותביעות” על אודות החלטת בית משפט זר לגבי מצב שבו חלק מהסחורה ניזוקה וחלקה האחר – לא. היבואנים התקשו למכור את הפריטים שהגיעו במצב תקין במחיר המקובל, עקב החשש של הקונים, שמא הטובין באריזות “הטובות” פגוע גם כן.

חלק מהסיבות לדחיית התביעה, שהגישו היבואנים כנגד המבטחים, הן:

1. המבוטחים ביטחו את הטובין מפני נזק ממשי, אך לא מפני דעות קדומות או חשש לנזק, ואפילו אלה סבירים.
2. יהיה החשש לקיומו של נזק, כבד ככל שיהיה, ויהיה המבוטח משוכנע ובטוח בקיומו של נזק ככל שיהיה, הרי כל עוד לא הוכח בצורה ממשית וחותכת, על ידי ראיה חוקית בעלת אופי פיזי

ואובייקטיבי, שאכן קיים נזק, אין החשש, הביטחון העצמי והשכנוע העצמי של המבוטח מהווים

הוכחה לנזק.

3. הביטוח הוא מפני נזק לטובין ולא מפני הפסד למבוטח, אשר נגרם מסיבה אחרת, שאינה הנזק לטובין גופם.
4. המבטחים ביטחו את הטובין מפני נזק ממשי, ובשום אופן לא מפני חשש לנזק.

מחוץ לכיסוי הביטוחי

אורי אסטל – שמאי ימי זה שנים, כותב במאמרו “חשש לנזק – אינו מכוסה בביטוח ימי”, כי התשובה הביטוחית לטענה שייתכן שנזק שאינו ניכר היום, אך עלול להתגלות בעתיד, היא שהיתכנות אינה בחזקת נזק פיזי מוכח. הוא מוסיף בהמשך המאמר, כי המונח “חשש מנזק אומנם אינו מוגדר בפוליסה כחריג מפורש, אך זהו כלל מכללא, המתייחס למצב בו הנזק הנטען אינו נזק פיזי ממשי גלוי, מוחשי מוכח, אלא נזק משוער שקיומו בספק”. כלל זה נשען על פסיקה, בעת שביטוח ימי עוסק בנזק ממשי למטען ולא בהיתכנות לקיומו של נזק.

לאחרונה, התפרסם פסק דין בארץ בנושא דומה, שבו נקבע כי תשלום תביעת המבוטחים על ידי המבטחת נעשה כנראה מסיבות שהן מחוץ לתמליל הכיסוי הביטוחי, ולכן זכות השיבוב שלהן כלפי חברת הספנות אינה עומדת לזכותם.

על בסיס הנתונים שהגיעו לידינו, נראה שיש סימן שאלה לגבי סיכויי ההצלחה בתביעת השיבוב, אך כידוע, יש הפתעות בחיים וימים יגידו.

---

המאמר פורסם לראשונה בפוליסה, עיתון הביטוח והפיננסים.