בית הספר לבישול אטיליו: בשעה קשה זו לישראל אנחנו תורמים את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – לבשל / מאת טלי ברנר

מנהלי בית הספר לבישול אטיליו, שף מיכאל כץ והיזם צ’יקו קרוליצקי  חברו לדויד קישקה, מנהל העמותה לתרבות קולינרית. המטרה: לתרום לעם ישראל את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. הם פתחו את כיתות בית הספר לאספקת שוטפת של ארוחות חמות, כריכים ועוגות למשפחות הנזקקות לאספקת מזון רצופה. היוזמה שלהם פונה לעורף, למשפחות שכולות היושבות שבעה, משפחות של נעדרים ופצועים. קשישים בודדים או משפחות בהן אין מי שיכין ארוחות ליושבי הבית. הם אומרים: “בשעה קשה זו לישראל אנחנו תורמים לעם ישראל את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – לבשל”.

מלחמת חרבות ברזל נפתחה ב-7 באוקטובר, עת פרצו מאות לוחמי חמאס את הגדר בין רצועת עזה לבין היישובים הסמוכים קיבוצים, מושבים וערים. בשעות הראשונות המדינה הייתה בהלם. ביום ראשון התחילו להתברר היקפי הנפגעים, רובם אזרחים. יש הרבה משפחות הזקוקות לעזרה מיידית.

באטיליו הקימו חמ”ל שנמצא בקשר ישיר עם מחלקות הרווחה בערים ברחבי הארץ, מהעיר אור יהודה – בה פועל בית הספר, ועד ירושלים, חיפה, כפר סבא, הרצליה, נתניה, יהוד, קרית אונו, לוד וראש העין. אלו מדווחות על המשפחות הנזקקות ועל פי הדרישות שמתקבלות מכינים מנות חמות, כריכים או עוגות.

בחמ”ל רשומים יותר מ-200 מתנדבים ביניהם שפים. הצוות מכין את המנות על פי הדרישה. מתנדבים נוספים מבצעים את המשלוחים, על פי קריאה כאשר המשלוח מוכן לצאת ליעדו. בכל יום משובצים כחמישים מתנדבים המגיעים בבוקר, מקבלים תדרוך ראשוני מצ’יקו וקישקה (יו”ר העמותה) ומילות עידוד ועוברים כל אחד לעמדה שלו. קונדיטוריה, בישול, אריזה, שילוח וניקיון.

בקשות למנות זורמות כל העת, וההכנות מתבצעות בהתאם. צוותי ניקיון שומרים על היגיינה מקסימלית בכל עמדות הבישול, האפיה והאריזה. שף מיכאל כץ מטאטא את עמדת האריזות. כששאלתי אותו למה, ענה לי “פה אני רואה הכי טוב מה קורה ואיפה נדרש תגבור”.

 

צ’יקו קרוליצקי מספר לי: “אני בוגר עזה. השתתפתי בצוק איתן, אני חי את עולם הצבא. החיילים מקבלים אספקה, אבל בימים אלה צריך לדאוג למשפחות ששכלו בן משפחה, שיושבים שבעה או משפחות של נעדרים או חטופים הנמצאים בידי חמאס – לאילו אנחנו רוצים לעזור. המתנדבים מגיעים ממסדר אבירי הגריל, מהעמותה לקולינריה, מהרשתות החברתיות, שפים וכל אזרח שרוצה לתרום. הערבות ההדדית של העם שוב מתגלית במלוא עוצמתה. אתמול הוצאנו 2,000 מנות חמות ו-1,400 כריכים”.

שף אסף שטרן מנהל היום את המטבח. שטרן עבד במסעדת מסה, אתמול היה זה שף ארז בכור שמגיע מעולם המזון המוסדי. שף עידן הלפרין – נשיא מסדר אבירי הגריל, מטפל בהכנת המשלוחים – “יש ביצים, יש לחמניות, יש אנשים – צ’יקו נותן אישור לעוד עשרות כריכים עם סלט ביצים” – הכריך הכי מנחם בימים האלה.

“המשלוח להדר-עם מוכן” – מודיע עידן ממחלקת האריזה – “הזמינו את הנהג”.

אלה, בת 17, תלמידת כתה י”ב מכפר יונה, מספרת לי שאמא שלה חברה בעמותה ואחראית בחמ”ל. אלה הצטרפה לאמה. היום היא במחלקת אריזה – “אני נמצאת בכל מקום שצריכים אותי”. היא מספרת שכשהמלחמה פרצה היא הייתה עם המשפחה בחופשת חג בסיני. בשבת בבוקר התעוררו כמו כל מדינת ישראל לדיווחים על ירי רקטות. התחושה הייתה שחייבים לחזור מיד. המשפחה חזרה מאילת לכפר יונה, וניסתה לבחור בדרך בטוחה, כדי שלא להכנס לטווח הטילים. הם נסעו דרך ים המלח והגיעו בביטחה. אלה, מדריכה בצופים, הייתה צריכה לצאת עם משלחת בני נוער לפולין. במקום זה עכשיו היא נמצאת פה באטיליו ואורזת לחמניות: “קשה לי לבטא מה אני מרגישה, אבל להיות פה ולתרום נותן איזו שהיא תחושת שפיות”. ביום ראשון היא תנסה לחזור וללמוד מרחוק: “מציאות שמערבבת מלחמה וקורונה”.

אופיר, בת 19, מאור יהודה, סיימה שנת שירות ועתידה להתגייס בדצמבר לתפקיד בפנימיות. אבא שלה למד בבית הספר והוא הביא אותה: “אני עוברת לעמדות הבישול שם מכינים בסרט נע בשר, קציצות, עוף אסייתי, אורז ויש גם פלפלים”.

שירי, טכנולוגית מזון, עבדה בהבטחת איכות בחברת ISS. היום היא זכיינית של רולדין – ראשון לציון. הסניף סגור. שירי מספרת: “ביום ראשון פתחנו את הסניף לחיילים, פינקנו בקפה ועוגות, בדרכם לחזית. את כל המלאי שנשאר תרמתי: לחמים, לחמניות ועוגות ובאתי לאטיליו לעבוד. אני לא יכולה לשבת בבית. אחותי, שהיא מורה וכרגע בבית, משגיחה על הבנות”.

כל זמן שהייתי באטיליו זורמות בקשות לעוד ארוחות. בחמ”ל מכינים טבלאות אקסל של שם המשפחה, כתובת ומספר המנות הנדרשות. המתנדבים עובדים בחריצות ובמחוייבות כדי לספק את כל מה שנדרש וכדי שהאוכל יגיע טרי וחם ליעדו.

צ’יקו קרלינסקי מסביר את המצב שנוצר: “חומרי הגלם נגמרו. הספקים הקבועים העבירו השבוע תרומות, אבל אחרי שבוע גם המחסנים שלהם, כמו המחסנים שלנו – התרוקנו. עתה אנחנו זקוקים לתרומות כספיות כדי שנוכל לקנות חומרי גלם ולהמשיך במשימה שלקחנו על עצמנו. כל תרומה תעזור. עלות חומרי גלם ליום אחד היא 7,500 דולר”.

אפשר להעביר תרומה לחשבון מסדר אבירי הגריל בישראל – עבור פעילות בית הספר אטיליו במלחמה. מוזמנים גם דרך צ’יקו קרוליצקי 058-643-0643.

או כאן בקישור.

בית הספר אטיליו – חבר במסדר אבירי הגריל בישראל.

---

הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל וחברה במסדר אבירי הגריל מאז 2007