החלטת בית המשפט העליון ברע”א 3608/18, בעניין יפאורה תבורי בע”מ (להלן: יפאורה) נ’ שרונה ברמוחה שוקרון, ניתנה ב-1 ביולי 2019. בית המשפט אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד יפאורה, עקב כך שציינה על בקבוקי משקה ששווקו על ידה “לשימוש עד”, במקום “עדיף להשתמש לפני”.
בתביעה הייצוגית נטען כי הסימון “לשימוש עד” נדרש, על פי התקן הרלוונטי, רק במקרים בהם מדובר ב”מוצר מזון הרגיש מאוד לקלקול מיקרוביאלי…” וכי אין ספק שמוצריה של יפאורה אינם נכללים בהגדרה זו. עוד נטען, כי עקב הסימון השגוי, הושלכו מדי שנה בקבוקי משקה רבים מבלי שנעשה בהם שימוש כלל – הנזק הוערך בהיקף של 1% ממחזור המכירות של יפאורה בתקופה הרלוונטית והועמד על סך של כ-52 מיליון שקל.
בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. על כך הוגש ערעור בבית המשפט העליון, אשר כאמור ניתנה בו החלטה לפיה אושרה הגשת התביעה הייצוגית. יובהר כי בשלב זה טרם התקבל פסק דין בתביעה הייצוגית עצמה.
סיפור זה ממחיש כי עניין פשוט לכאורה, של אופן ניסוח “האותיות הקטנות” על גבי מוצר מזון, עשוי להוביל לכדי תביעה כספית משמעותית, שעתידה להתנהל בבתי משפט משך מספר שנים ואף לגרור הוצאות משפטיות לא מבוטלות, גם אם תתקבל באופן חלקי, או תידחה לבסוף.
בהקשר זה, בתקופה האחרונה אנו עדים לכמות הולכת וגדלה של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות כאלו, ודומות לה, בתחום עסקי המזון, המוגשות באופן גורף כנגד כל השחקנים בשוק, לפי העניין – יבואנים, יצרנים ומשווקים.
דוגמאות לטענות נפוצות נוספות:
* אי סימון ו/או סימון שגוי של מוצרי מזון שנמכרים בתפזורת;
* הכללת משקל האריזה במשקל המוצר;
* שקילת מוצר ללא סינון נוזלים;
* העדר סימון תזונתי בשפה העברית;
* “אריזת חיסכון” ללא חיסכון בפועל, ועוד.
מדובר בסדרת עילות אשר חוזרות על עצמן, ודומה כי תובעים ייצוגיים דוגמים עסקים שונים בתחום המזון על מנת לאתר את אותן הפרות לכאורה. המכנה המשותף לכל העילות הוא מהות הטענות (בעיקר הטעיית הציבור באופן הצגת המוצר לציבור ו/או באופן סימונו וכן פגיעה באוטונומיה של הפרט), וכן סוג הסעדים (בעיקר החזר כספי).
לנוכח ריבוי התביעות, נראה כי עניין זה הפך סיכון משמעותי לעוסקים בתחום, ונשאלת השאלה האם הכיסוי הביטוחי המקובל בשוק נותן מענה לחשיפה זו. שאלה זו היא מורכבת, בעיקר בשל העובדה כי הן מהות הטענות, והן הסעדים הנתבעים כאמור – אינם לקוחים מעולם הסיכונים ה”קלאסיים” אשר עולם הביטוח מורגל בהם.
מבחינת מהות הטענות, לרוב מדובר בטענות שנתפסות בעיני חברות הביטוח כעניין מסחרי, עניין שבמדיניות אשר החברה (המבוטחת) החליטה עליו למרות שידעה והבינה את הסיכונים הכרוכים בו – או לכל הפחות היה עליה לדעת ולהבין זאת. זאת, מכיוון שחברה אשר עוסקת בתחום המזון, חזקה עליה שהיא מכירה ויודעת את הרגולציה הרלוונטית לעניין זה. מכאן, שאין המדובר ב”אירוע בלתי צפוי”, אשר נדרש בדרך כלל במסגרת ביטוחי החבויות.
מבחינת הסעדים הנתבעים – ברוב המקרים, הסעד העיקרי הנדרש בתביעות מסוג זה הוא החזר כספי . סעד מסוג זה מוחרג במרבית הפוליסות שכן גביית יתר (מכל סיבה שהיא, במתכוון או שלא במתכוון) נתפסת גם היא כעניין עסקי שהחברה אמורה לקחת בחשבון בקביעת מדיניות התמחור שלה.
סעד נוסף שעשוי לעלות בתביעות מסוג זה הוא סעד של פיצוי עקב “פגיעה באוטונומיה של הפרט”. לעניין זה, קיים כיסוי מוגבל במרבית הפוליסות העסקיות המקובלות בשוק לעסקים גדולים (פוליסות חבות כלפי צד שלישי וחבות מוצר), אך החיסרון המשמעותי בכיסוי זה, הוא מגבלת אחריות מצומצמת (בדרך כלל כ-200 אלף שקל למקרה ובסך הכול לתקופת הביטוח). כיסוי זה כפוף כמובן לתנאי הפוליסות ולנסיבות, אך גם כאן, אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מעניין שבמדיניות (קרי, עניין שהחברה הייתה צריכה לדעת שעשוי ליצור הטעיה), אזי חברת הביטוח עשויה לטעון להעדר כיסוי גם ביחס לסכומים שבתוך מגבלת האחריות כאמור.
יצוין כי האמור לעיל נכתב בכלליות. בשוק קיים מגוון גדול של פוליסות ביטוח ויש לבדוק כל מקרה לגופו כמובן.
מה בכל זאת ניתן לעשות?
א. לכל העוסקים בתחום, מומלץ לקבל ייעוץ מגורם מקצועי כגון: מהנדס מזון, טכנולוג מזון וכיוצא באלה (להלן: “הגורם המקצועי”), אשר בקיא ברגולציה הרלוונטית לנושא, ויכול לדגום את פעילות החברה באופן שוטף ולתת הנחיות לעניין תיקון ליקויים אד הוק.
ב. לעניין ההתקשרות החוזית מול הגורם המקצועי, מומלץ לוודא כי ייכללו בה סעיפי אחריות וביטוח שיאפשרו קבלת שיפוי במקרים כאלו, לרבות באופן ישיר ממבטחי האחריות המקצועית של היועץ. מטבע הדברים, עניין זה מצריך ייעוץ משפטי וביטוחי פרטני, הן בשלב ההתקשרות החוזית והן בשלב התביעה ומיצוי הזכויות על פי פוליסות הביטוח הרלוונטיות. הקפדה על עניינים אלו, עשויה להסדיר את נושא הכיסוי הביטוחי בעת תביעה, ולצמצם את החשיפה.
הכותבת היא מומחית באנליזה ואסטרטגיה בתחום הביטוח, משנה למנכ”ל ומנהלת תחום התביעות בקבוצת אקורד הכוללת את אקורד סוכנות לביטוח וק.ש. חתמים בינלאומיים.
Leave a Reply