הצלחת של המטופל – ושם הכול מסתיים. האמנם? / מאת אברהם מורדוך

במאמר הקודם בסדרה תיארתי מהי שרשרת אספקה שמסתיימת בצלחת של הסועד ובמיוחד אם הסועד מאושפז בבית חולים או בבית אבות והאוכל שאותו הוא אוכל חייב להיות מפוקח. במאמר היום אני רוצה להתמקד בצלחת עצמה ולא במה שלפניה או אחריה בתהליך. כן, יש גם אחריה וזה כל מה שקשור לפינוי ולזריקה של שאריות האוכל.

האוכל, המזון שאנו צורכים, הוא מרכיב חשוב, ואולי אפילו קריטי בתהליך ההחלמה של המאושפז ולאיכות החיים בכלל ובגיל השלישי בפרט. אבל בואו ננסה להבין קודם כול את תפקידו של המזון שאנו צורכים. המזון חייב למלא מספר תפקידים פיזיולוגיים, נפשיים וחברתיים כדי שקיומנו יתאפשר:

1. אספקת אנרגיה: המזון שאנו צורכים חייב לספק את האנרגיה הדרושה לפעילות התאים השונים. זאת, באמצעות האנרגיה הכימית במרכיבי המזון השונים.
2. בניין של רקמות הגוף: המזון שאנו צורכים חייב לספק את חומרי הגלם הדרושים כדי לבנות מחדש חלקי גוף שהתבלו. לספק חומרי בניה בעת שינויים במבנה הגוף: בעת גדילה בתקופת הילדות והנעורים, וגם בעת הגדלת שרירים עקב אימונים מכוונים. על אחת כמה וכמה במצבי טיפול רפואי, החלמה ושיקום.
3. קיום פעולות החיים: המזון שאנו צורכים מאפשר את חידוש חומרי הוויסות השונים – הורמונים, אנזימים, נוגדנים ועוד.
4. צרכים חברתיים: בילויים חברתיים, משפחתיים, אירועים וחגים. האכילה קשורה ביצירת תקשורת / קשר עם הזולת.
5. צרכים נפשיים: האכילה עוזרת במקרים של שעמום, עצבנות, מתח, שמחה ופורקן.

תזונה נכונה היא תזונה מאוזנת ומגוונת, המספקת את הרמה הנדרשת של כל המרכיבים התזונתיים, לשם כך מכיל המזון שאנו צורכים מרכיבים שונים, שמקובל לחלקם לקבוצות הבאות: מים, פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. גם כשאנחנו אנשים בריאים ופעילים, לא תמיד אנו יודעים מה נכון לנו לאכול ובאיזה כמויות ומתי. בוודאי כשאנחנו מבוגרים מאוד או חולים או מוגבלים ביכולת להכין לעצמנו, ובעיקר להחליט עבורנו מה נכון לנו לאכול ואז אנו תלויים בדיאטן/נית. ככל שהאוכל ומרכיביו השונים חשוב לנו יותר כדי להתחזק ולהתגבר על מחלות, כך היכולת שלנו לספק לעצמנו, באופן עצמאי, את הנדרש הולכת ופוחתת.

כשהדיאטן/נית צריכים להחליט מה הרכב המנה לארוחה של מאושפז במחלקה פנימית, הם חייבים לקחת בחשבון מספר גדול של משתנים:

• מה הם רכיבי המזון הקריטיים לאותו חולה, בשלב של המחלה שבו הוא נמצא, במטרה לזרז את החלמתו? הנתונים הנדרשים נמצאים בתיק הרפואי של החולה. כדוגמה – נדרשת צריכה מוגברת של חלבון וקלוריות לחולי דיאליזה.
• מה הם רכיבי המזון שחיוני להסיר מהמנה המוגשת לחולה בעקבות תוצאות של בדיקות? לדוגמה יש להסיר מהתפריט מזונות עשירי נתרן (מלח) בסוג מסוים של מחלות.
• מה הם רכיבי המזון שבאופן מוחלט אסור לאותו חולה לאכול בגלל רגישויות שונות ואי סבילות למרכיבים מסוימים? לדוגמה מזון המכיל גלוטן לחולי צליאק. הנתונים הנדרשים נמצאים (בתקווה) בתיק הרפואי של החולה.
• האם המנה מאוזנת נכון מבחינת מרכיביה ויש בה גם פחמימות וגם חלבונים וכדומה.
• האם הרכבת המנה לוקחת בחשבון את מרקם המזון הנדרש לחולה? לא כל אחד יכול לאכול כל דבר וישנם חולים שחייבים מזון עם מרקם רך ואצל האחרים זה לא משנה.
• מה בקשר להעדפות אישיות של אוהב ולא אוהב. אני לא מוכן לגעת במלפפונים והאחר לא מוכן שיהיה באוכל שלו בצל. ועוד לא דיברנו על צבע וריח.
• האם החולה צרך בימים האחרונים את הכמויות המתאימות ואולי נוצר צורך להשלמת רכיבי תזונה מסוימים.
• ומה בקשר לאותם חולים שמורדמים ומונשמים והם צורכים את האוכל שלהם באמצעות צינורית הזנה אנטרלית.

כשאנחנו בוחנים את כל המשתנים האלו, אז אנחנו יכולים בקלות להבין שלא נמצא שני חולים שצלחת המזון שלהם צריכה להיות זהה, אפילו והם נמצאים באותו החדר ובאותה מחלקה והמזון מגיע אליהם באותה עגלת מגשים שהוכנה באותו מטבח מרכזי של אותו מוסד. על העגלה חייב להיות כמובן, על כל אחד מהמגשים, ציון המחלקה, שמו ות.ז. של החולה.

אתם בוודאי יכולים להתחיל ולהעריך מה נדרש ממערכת הניהול והבקרה המפקחת על שרשרת האספקה ואני מדבר עכשיו רק על חוליה אחת בשרשרת – הצלחת של הסועד. אגב, כדי שמערכת כזו תוכל לתפקד באופן המיטבי חייבים להתקיים לפחות שני התנאים הבאים, שבמצב הקיים היום במחלקות האישפוז ובאופן התפקוד כיום בנושא זה, כלל לא יכולים להתקיים:

• אסור שהחולה יצרוך אוכל שהוא מביא מהבית ו/או ניתן לו על ידי מבקרים ובני משפחה. הכול חייב להית תחת הבקרה של הדיאטנים ושל המערכת המנהלת את שרשרת האספקה.
• חייבת להתקיים בקרה, אם ידנית או אוטומטית, שתשקף את תכולת הצלחת לפני האכילה ואחריה. מה בפועל נצרך על ידי המאושפז. הוא קיבל בצלחת עוף ופירה. בפועל הוא אכל כשליש מהעוף ולא נגע בפירה. זה חייב להירשם ולהילקח בחשבון כשמרכיבים לאותו מאושפז את המנה הבאה.

כשהתנאים שלעיל לא מתקיימים ואין ניהול ובקרה מתאימים, ההחלמה מתעכבת, השחרור מבית החולים מתעכב, עלות הטיפול גדלה והכי חשוב – נפגעת איכות הטיפול בחולה.

רק תנסו לדמיין כיצד יכול המטבח לתפקד ולשרת כהלכה את המטופלים, כאשר המידע הזה לא מגיע אליו. אם המטבח בעיוורון, כיצד תוכלנה שאר חוליות שרשרת האספקה לתכנן כהלכה את תהליכי ייצור המזון וההפצה שלו.

---

הכותב הוא מומחה בעל הכרה בינלאומית בתורת האילוצים, מרצה במכון הטכנולוגי חולון ובמכללת עזריאלי להנדסה בירושלים ובנוסף הוא שותף בפודפיקס, מיזם טכנולוגי בנושא ההסעדה – https://foodfixit.com/nutrifix/.

כתבה שנייה בסדרה