ניסוי בחלל: האם גרגירי החומוס ישגשגו מחוץ לכדור הארץ?

ניסוי עולמי פורץ דרך בוחן האם החומוס הישראלי יוכל לשמש כמזון במושבות עתידיות בירח ובהמשך – במאדים. הניסוי, בהובלת צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד ובראשם המדען הישראלי, ד”ר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL (שעמדה מאחורי פיתוח ושיגור החללית בראשית) משוגר לחלל במסגרת משימת “רקיע” וטיסתו של איתן סטיבה, התייר הישראלי הראשון בחלל, לתחנת החלל. הניסוי יהווה בטא-טסט עבור השיגור המרכזי לירח שצפוי להיערך ב-2024, ומטרתו להכין את התשתית למושבה אנושית עתידית על הירח.

דיווח לאחר השיגור: הגרגרים נבטו

לאחר השיגור במוצאי שבת, ה-19 בפברואר השנה, והפעלת החממה הייחודית מכדור הארץ ביום שלישי, החלו צוות המדענים הישראלים מקבוצת Aviv Labs לעקוב בדריכות אחר 28 הגרגירים אשר שרדו כולם את השיגור וההגעה לחלל.

כבר ביום הרביעי לשיגור, ולמחרת הפעלת הניסוי, צוות המדענים שמח לראות כי 26 מתוך 28 הגרגירים נבטו בהצלחה ואף יתרה מזה – קצב צמיחתם היה מהיר פי כמה מקצב הגידול בניסוי הבקרה הנמצא במעבדות אביב לאבס באוניברסיטת סטנפורד, תחת עיניו הבוחנות של מוביל הניסוי, ד”ר ויינטראוב.

ד”ר ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL, התרגש מאוד מהממצאים ואמר: “אנחנו נרגשים לבשר שכמעט כל הגרגרים נבטו בתחנת החלל, המערכות עובדות כפי שמצופה ושרדו את השיגור. קיבלנו תמונות של הזרעים הנובטים וכן תמונות שמראות את השורשים. אלו למעשה החומוסים הראשונים שנבטו בחלל”.

מאז ההנבטה עוקב צוות הניסוי בדריכות אחר צמיחת השורשים של הגרגירים, כאשר עיקר העניין הוא האם יצליחו השורשים למצוא את הדשן אשר נמצא בתחתית החממה. נזכיר כי הניסוי מתרחש בתנאי אפס כבידה ולכן מסקרן לדעת לאן יצמחו השורשים, אשר רגילים לצמוח “למטה”.

“בינתיים הגרגירים נמצאים בתוך ג’ל מיוחד שייצרה קבוצת חיפה – המכיל דשן המספק לגרגירים את התזונה לצמיחה”, נמסר. “את הצילומים מקבלים המדענים של הניסוי היישר לכדור הארץ באמצעות מצלמות ייחודיות שפיתחה חברת מדטרוניק הנמצאות ממש בתוך הג’ל הייחודי ומאפשרות לעקוב מקרוב אחר צמיחת השורשים”.

ד”ר ויינטראוב, יזם הניסוי והחוקר הראשי: “ישראל, שכבר זכתה לכינוי ‘סטארט-אפ’ ניישן, מסתמנת גם כמובילה טכנולוגית עולמית בתחום הניו-ספייס, ואני שמח וגאה להימנות עם צוות המדענים ולהוביל ניסוי עולמי פורץ דרך של גידול חומוס בתנאי חוסר כבידה. הניסוי עתיד להביא את הבשורה החקלאית הראשונה למושבה העתידית על הירח. החיבור בין חומוס, שהוא סמל לישראליות, לבין הירח, אולי לא נתפס כטבעי, אך למעשה אולי בו טמונה ההוכחה שקיומם של חיים על הירח  קרובים מתמיד”.

הניסוי נערך בתמיכה ובשותפות שטראוס גרופ, קבוצת המזון והמשקאות הבינלאומית וכן של סברה חברת בת של שטראוס, המתמחות בחומוס, לצד מענקים מדעיים נוספים ובהם: קבוצת חיפה וחברת המכשור הרפואי מדטרוניק, והשותפות העסקיות קרן ההשקעות Moon2Mars Ventures ועמותת D-Mars.

האם הישראלים ימצאו את הפתרון למזון על הירח?

מספינות ענק שמשייטות בחלל ועד מנהרות לבה מתחת לאדמת הירח, נאס”א כבר הכריזה לפני כשנתיים על מספר מודלים להקמת היאחזות אנושית על הירח, שצפויה לקום בשנת 2024, על פי התחזיות. אחד המחקרים פורצי הדרך, שבוחן אספקטים של תזונה וחמצן במושבה העתידית, הוא “חומוס בירח” – מחקר הבוחן גידול של גרגירי חומוס (חמצה) בתנאי חוסר כבידה, לראשונה מחוץ לכדור הארץ.

כבטא טסט לקראת מטרת העל של המחקר,  קרי גידול של חומוס על הירח. הניסוי ישתתף בטיסתו של איתן סטיבה אל תחנת החלל, שם ייבחן גידולו של החומוס בחלל. את הניסוי יזם ומוביל הישראלי, ד”ר ויינטראוב אשר נבחר לאחד מבין עשרה מדענים שקיבלו מענק תמיכה מממשלת ארה”ב, להקמת מעבדה באוניברסיטת סטנפורד.

“חשבנו על מאכל שהוא מזין, בבחינת ‘סופר פוד’, וגם בעל יכולות חמצון, ומצאנו שהחומוס הוא עתיר חלבון, ולכן בעל ערך תזונתי רב וגם משחרר חמצן לאוויר, שני אספקטים חשובים שיהוו בסיסיים להקמתה של מושבה חקלאית ראשונה על הירח”, מסביר ויינטראוב.

“אני שמח שמצאנו שותפה אמתית למסע, קבוצת שטראוס,  שהמחויבות שלה להשקיע בקידום מזון בר קיימא וחדשנות תוך מבט על העתיד, יחד עם הידע והמומחיות שלה במזון מבוסס חקלאות, משתלב היטב עםהחזון שלנו.  מתוך רצון משותף להוביל את עתיד האנושות מחוץ לכדוה”א נראית כמו משימה רחוקה, אבל היא קרובה מתמיד, ואני שמח ששטראוס בחרה כבר מהיום להיות שותפה לפתרונות שכולנו נזדקק להם מחר”.

בבסיס הניסוי הכחול-לבן, על טהרת החומוס הישראלי, עומד גם זן גרגירי החומוס הכי ישראלי שיש, “זהבית”, שפותח בישראל, ונבחר במשותף עם  פרופ’ אייל שמעוני, סמנכ”ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס, בזכות תכונות ייחודיות שירתמו להצלחת הניסוי.  28 גרגירי זהבית שוגרו לחלל, ומספר זה נבחר בקפידה מתוך מטרה לגדל קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי תוך ויסות קצב הגדילה באמצעות טכנולוגיה מיוחדת.

“נעשה שימוש בטכנולוגיה של  Pillcam, גלולת המצלמה שפותחה בישראל ונרכשה על ידי חברת מדטרוניק, וזו תאפשר לנו לעקוב אחר הנבטת הגרגירים בזמן אמת. את האדמה יחליף מצע של ג’ל ייחודי, המכיל חומר דישון מתקדם בפיתוחה של קבוצת חיפה, ובו כל הוויטמינים והרכיבים החיוניים לצמיחתו של החומוס, בתנאים המאתגרים של החלל והירח”.

הזדמנות לחינוך הדור הצעיר

קברניטי פרויקט חומוס בירח לא דואגים רק לתזונה עתידית, כי אם גם לדור העתיד: במקביל לניסוי שייערך 400 ק”מ מעל פני האדמה מחוץ לאטמוספירה, ייערכו ניסויים דומים גם כאן ב-1,000 כיתות  ברחבי ישראל. כ-200 בתי ספר, ועשרות אלפי תלמידים, יקבלו ערכה דומה מאוד לזו שתשוגר לחלל, ויערכו ניסוי מדעי של הנבטח גרגירי החומוס. אלו יהוו מעין קבוצת ביקורת לניסוי המשוגר. בערכות בכיתות הניסוי ומרכיביו יהיו זהים לחלוטין, למעט כוח הכבידה והנורות המיוחדות המדמות את אור השמש.

ניסוי נוסף ייערך במדרשת אמי”ת קמה לבנות בעיר ירוחם, שם התלמידות אשר לומדות במגמת טכנולוגיה ייחודית, קודדו בעצמן חלק מהקוד של מערכת הניסוי. התלמידות יערכו השוואה זהה כמעט לחלוטין עם הניסוי שייערך בחלל – למעט כוח הכבידה ולרבות הנורות באורך גל אדום רחוק, שמטרתו לאפשר האצה והאטה של קצת הגדילה במידת הצורך.

חברת שטראוס, מהשותפות המובילות בפרויקט, בחרה אף להרחיב את ההזדמנות החינוכית ותקדם פעילות תחת מותג “אחלה” במסגרתה יחולקו ערכות ניסוי דומות נוספות, ויוקם אתר תוכן לעידוד התנסות עצמאית.

פרופ’ אייל שמעוני, סמנכ”ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס: “היכולת שלנו לקחת חלק בקידום עולמי של פתרונות מזון, גם מחוץ לכדור הארץ, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, היא מבחינתנו עוד דרך למימוש חזון החברה לטיפוח עתיד תזונתי טוב יותר. לכן, הקמנו צוות תומך, הכולל אנשי אגרונומיה, שבחר את זן החימצה שיונבט לראשונה בחלל. אם נצליח לגדל חומוס בחלל, קל וחומר בירח, תהיה לנו הזכות החד פעמית, להשפיע על עתיד האנושות”.

שיגור גרגירי החומוס נערך בתאריך 19.2.2021 בשעה 19:40.

טיסתו של איתן סטיבה תיערך בסוף חודש מרץ.