יומני הזן: לאכול זה לחיות. לאכול זה לאהוב. לכן האוכל הכי טעים כשאוכלים אותו ביחד

יומני הזן. מתוך הטריילר

יומני הזן הוא סרטו של הבימאי היפני יוג’י נקאה – יפן 2022 Yuji Nakae, פסטיבל סן סבסטיאן. מועד היציאה של הסרט: 25.1.2024 סינמטק ירושלים, סינמטק ת”א ובבתי קולנוע נבחרים ברחבי הארץ.

יוג’י נקאה מצא השראה לסרטו האחרון באחד מספריו של הסופר צוטומו מיזוקאמי. מיזוקאמי הוא סופר רבי מכר, שהרומנים שלו, A Fugitive from the Past  ו-The Temple of the Wild Geese עובדו לסרטים על ידי היוצרים, טומו אוצ’ידה ויוזו קוואשימה. נקאה טווה סיפור מתוך ספר שפורסם ב-1978, העוסק בבישול עונתי. ומזכיר לנו איך זה לחיות בטבע, את ריח האדמה ואת עושר החיים.

הארוחות העונתיות המופיעות בסרט מענגות גם את הנשמה וגם את העיניים. מנות כמו תרד ברוטב שומשום, ניצני במבו שוט צעירים מבושלים בציר ובטופו עשוי משומשום טחון. טסוטומו, גיבור הסרט, למד לבשל את המנות במנזר זן וכדי לשכפל את המנות, צוות הצילום גידל ירקות והשחקן קנג’י סוואדה השתמש בירקות האלה כדי לבשל את הארוחות. לוח הזמנים של הצילומים השתרע על פני 18 חודשים ארוכים באופן לא שגרתי כדי לכסות את כל ארבע העונות וללכוד את נושא הסרט – אכילה מהאדמה.

בישול שמזכיר איך זה לחיות בטבע. צילום מתוך הטריילר
בישול שמזכיר איך זה לחיות בטבע. צילום מתוך הטריילר

תקציר:

הסופר טסוטומו חי לבדו בבקתה בהרים באיזור נאגאנו. הוא אוסף פירות ופטריות מההר, מגדל ירקות בגינה ומבשל כל יום את ארוחותיו. מפעם לפעם מבקרת אותו מאצ’יקו, העורכת ובת הזוג שלו. אנו מלווים אותו לאורך 12 חודשים, בשעה שהטבע והמזון משתנים בהתאם לעונות השנה, ובהדרגה מתקרבים אל המכשול בחייו: הקושי לקבור את אפרה של אשתו, שנפטרה לפני 13 שנה. זהו סרט חד פעמי, שמתחיל כמו סרט קולינרי אבל מצליח, בקצב הסבלני, עם צילומי הנוף הבטוחים, לתפוס לגמרי את הלב והמחשבה. בזכות צניעות ואנושיות, “יומני הזן” מקרב אותנו אל עצמנו, אל השאלות הבסיסיות של החיים: כיצד יש לחיות אותם ואיך נכון להיפרד מהם.

מתוך יומני הזן

תקציר מורחב:

תחילת האביב

טסוטומו מסאי (בגילומו של קנג’י סוואדה), חי בעומק הרי שינשו עם הכלב שלו, פריקלי-אש, ואפר אשתו, יאקו, שהלכה לעולמה לפני 13 שנים. הוא נהנה מחיי היומיום שלו, מבשל ירקות שגידל בעצמו או קוטף בגבעות. יש לו את הכישורים והידע לבשל אוכל כפי שמבשלים במקדשי זן מאחר שהיה נזיר זן והתגורר במנזר בין הגילאים 9 עד 13. ההנאה שלו מתעצמת כאשר מאצ’יקו, העורכת / האהובה שלו (בגילומו של טאקאקו מאצו), מגיעה לביקור מטוקיו. הוא צולה בטטות על האש, משאיר מעט קליפה לטעם. מאצ’יקו לא יכולה לחכות עד שהמנה תתקרר. הפה שלה לוהט, והיא מתענגת כשמדווחת בשמחה שהקליפה הופכת אותה לטעימה עוד יותר, ומשמחת את טסוטומו.

תחילת הקיץ

טסוטומו מבקר את צ’י, חמותו, המתגוררת בקרבת מקום באזור מבודד לא פחות. היא מקבלת את פניו במנה נדיבה של אורז עם צנון כבוש ומרק מיסו בצד. בדרכו החוצה, צ’י מתעקשת שייקח צנצנת של ממרח שעועית שהיא התסיסה, וכמה ממתקים לציון החודש של מות בתה.

אמצע הקיץ

פומיקו (בגילומה של פומי דן), מבקרת את טסוטומו ומבשרת לו על מותה של אמה. כילד, טסוטומו התלמד אצל אביו של פומיקו שהיה כומר. היא משאירה לו קערת שזיפים שהוריה החמיצו יחד לפני 60 שנה, כמזכרת. מאוחר יותר באותו לילה, טסוטומו אוכל את השזיפים הכבושים לבדו, טועם את חייהם של אלה שנפטרו מזמן, ובוכה.

סוף הקיץ

כאשר חמותו, צ’י מתה, טסוטומו ומאצ’יקו דאגו להכנות טקס ההשכבה. מספר מפתיע של אבלים הגיעו לבקר באותו לילה, רבים מהם למדו להכין ממרח שעועית מצ’י. הם חולקים כבוד למת עם משחת השעועית בעבודת יד.

אחרי שהאבלים עזבו, טסוטומו מציע למאצ’יקו כמה ערמונים שהוא בישל ועדיין יש להם את העור הפנימי. והוא מבקש ממנה לגור איתו בהרים. “תן לי לחשוב על זה”, היא עונה. אבל היא לא יודעת שאירוע מסוים ישפיע באופן בלתי צפוי על החלטתה ועל מחשבותיו של טסוטומו.

אודות הזן

זן הוא בית ספר לבודהיזם. זה מתייחס גם לתורתו ולפילוסופיה שלו. הארה יכולה להיות מושגת באמצעות מדיטציה וסילוק המוח ממחשבות לא רלוונטיות. מתרגליו מוזמנים להרהר בחייהם ולתרגל הכרת תודה על כל מה שהם נתקלים בהם.

אודות אוכל הזן

תורתו של בודהה אוסרת הרג של בעלי חיים ולכן נזירי זן פיתחו מטבח המבוסס על ירקות ודגנים.

לנזירי זן הדבר לא מתבטא רק באכילת אוכל צמחוני, אלא בכל התהליך החל מההכנה, הבישול, האכילה ועד לניקוי הכלים. זהו חלק מההכשרה של הנזירים ודרכה נזירים יכולים להבין את עצמם.

הבימאי יוג’י נקאה

סרטיו של נקאה זכו לשבחים מקומיים ובינלאומיים. סרטו Hotel Hibiscus מ-2002 הוזמן לפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-53 בברלין וזכה בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל טוקיו ה-15. הסרט Nabbie’s love משנת 1999 קיבל את פרס NETPAC בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-50 בברלין. בשנת 1992 ביים נקאה את הפרק השני של סרט האומניבוס Pineapple tours [Haruko and Hideyoshi] שהוזמן לקטגוריית הפורום של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-42 בברלין. הוא התחיל ליצור סרטים כסטודנט וחבר במועדון הקולנוע של אוניברסיטת Ryukyu. בשנת 2005 מונה נאקה למנכ”ל Crank, Co. Ltd. והוא פתח את תיאטרון Sakurazaka. נאקה נולד ב-1960 בקיוטו ועבר לאוקינאווה כשהחל לימודי תואר בחקלאות באוניברסיטת Ryukyu ב-1980.

| 111 דקות | יפנית | תרגום לעברית


יומני הזן – סינמטק ירושלים וסינמטקים נוספים – החל מ- 25 בינואר 2024

1 Comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*