כל נושא קבלת הרישיונות להפעלת יקב ולייצור יין (או משקה משכר כלשהו) עבר למשרד הבריאות, והוא היחיד הרשאי להעניק רישיון יצרן. ללא רישיון יצרן לא יוכל יקב לייצר יין או לשווק יין, וכל חנות, מסעדה או בית מלון שייתפסו מוכרים יין ללא רישיון יצרן, ייקנסו אוטומטית בסכום של 25 אלף שקל. הכל בסמכות השר הרב יעקב ליצמן – לפי סעיפים בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), ובהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 2-ב לחוק העונשין.
[hide for=”!logged”][/hide][hide for=”logged”]
אתר E-FOOD חסום בחלקו למשתמשים רשומים בלבד. ניתן להרשם לתקופת היכרות מידית ובחינם
אין חוקים חדשים, אין גזרות חדשות, יש פשוט משרד אחד עם מאות מפקחים שפזורים בכל מועצה אזורית, שעכשיו קיבלו היתר לפקח על מוצרי היין. בעבר משרד החקלאות אמור היה לפקח על הענף, אבל המשרד לא ערוך מבחינת מפקחים לבדוק תנאי סניטציה או לטפל ביותר מ-250 יקבי בוטיק או יקבים ביתיים שפזורים בכל הארץ. משרד הבריאות כן ערוך. יש לו מנגנון משומן היטב ומקצועי של מפקחים שעובד סביב השעון בביקורות תברואתיות במסעדות ובבתי עסק שמייצרים מזון (יין נחשב בחוק כייצור מזון ומשקאות) ולכן זה השינוי שנעשה. קם מנגנון גדול שלא מכיר את ענף היין וקיבל לידיו כוח רב והוא זה שיחליט עכשיו מי יכול לקבל רישיון ייצור.
בדיונים שנעשו בוועדות השונות, טרם ההחלטה להעביר את פיקוח היין למשרד הבריאות, היקבים הקטנים שמייצרים כמה אלפי בקבוקי יין בשנה ונמצאים במרכזים עירוניים, לא יוצגו על ידי אף אחד בוועדות, מתוך ההבנה כי החוק היבש לא מתיר לחלוטין לייצר יין במקום עירוני (בית פרטי, מבנה בגינה וככדומה) וככה, במחי קולמוס, ביטלו בסביבות 120 יקבים ביתיים שפזורים ברחבי המדינה והפכו אותם בשנייה ללא חוקיים. כל מה שהמפקחים צריכים לעשות זה לתת צו סגירה ולהגיש תביעה פלילית נגד המייצרים את היין בבית פרטי (מותר לייצר לצריכה ביתית, אבל אסור למכור אפילו בקבוק אחד או לתת מתנה. ברגע שיימצא בקבוק ללא רישיון יצרן, החנות שמחזיקה את הבקבוק מקבלת באופן אוטומטי קנס של 25 אלף שקל וכנגד היקב ייפתחו הליכים.
אף אחד לא נתן את הדעת לתמורה שיקבים אלו מביאים לענף היין. הרי אף אחד מיצרני היקבים הביתיים לא מתפרנס ממכירת יין. היקבים הביתיים מעניקים צבע ותבלין לענף -אלפי מבקרים בשנה שמגיעים לבתים פתוחים של אנשים טובים ונהנים לשמוע סיפורי יין ולהכיר את מדינת ישראל דרך טעם היין ומקום גידול הענבים. אף אחד לא נתן את הדעת כי בכל העולם פזורים יקבים קטנים בערים הגדולות (בורדו, בורגון, ריוחה ועוד) שבהם ניתנת לתייר אפשרות להכיר את התרבות ולגעת בסוג של אומנות מרתקת. אף אחד לא העלה על הדעת את האפשרות לחוקק תקנות שכן ייתנו מענה לאותם מאות יקבים, על מנת להשאיר אותם בחיינו. כנראה שפשוט יותר לקבוע שהם עבריינים.
מצד שני, היקבים הבינוניים (על פי החוק – שמייצרים עד 300 אלף בקבוקים) יהיו מחויבים מעתה לעמוד בקריטריונים אחידים לקבלת רישיון יצרן. גם פה החלטה פזיזה, שלא מכירה לחלוטין את דרישות הענף, ושאינה מבדילה בין גודל של יקב וכמות הייצור שלו. גם כאן ההחלטה תגרום לעשרות יקבים לסגור את היקב, כי הם לא יוכלו לעמוד בעלות השיפוצים והדרישות של משרד הבריאות, שניזון מחוק שלא מתאים לענף ונלקח מחוק הקמת מסעדות ומקומות ייצור מזון.
לדוגמה: אם מסעדן רוצה לפתוח מסעדה בסדר גודל של 100 מקומות ישיבה ולהגיש תפריט שיש בו גם בשר, דגים ופירות ים, אז יש בתקנות דרישות ספציפיות לאותן בקשות. גודל המטבח, כמות וגודל המחסנים, מספר המדורים שיש במטבח, חדרי קירור, מספר תאי שירותים, התאמתם לנכים, רישוי של כיבוי אש, רישוי של איכות סביבה וכולי. אם אותו מסעדן בא ואומר – אני רוצה לפתוח מקום שמגיש כריכים, שתייה חמה, ומרקים בחורף, אז הדרישות ממנו יהיו שונות לחלוטין.
בענף היין זה לא קיים, אין הבדל בין יצרן שרוצה ליצר 1,000 בקבוקים לבין יצרן שרוצה לייצר 300 אלף בקבוקים – האם זה נראה למישהו הגיוני? איזה יצרן קטן יהיה מסוגל עכשיו לשנות את היקב שלו ולעמוד בדרישות מטורפות של משרד הבריאות? מדובר בהשקעות של עשרות אלפי שקלים אם לא מאות אלפי שקלים. כולנו יודעים מה עלות פתיחה של מסעדה בארץ (ללא קשר לעיצובה), רק כדי לעמוד בדרישות התקנים.
גם כאן, הפיקוח של משרד הבריאות יוריד סכין מאוד חדה על עשרות יקבים שיצטרכו לסגור את היקב שלהם גם אם הוא היה קיים שנים.
המצב שנוצר הוא מאוד בעייתי בלשון במעטה. הוא מחויב המציאות על מנת לשמור על בריאות הציבור, אבל לא מדובר בהכנת חומרי נפץ בבית ולא מדובר בהכנת מזון שעלול להתקלקל ולהרעיל אנשים, וגם לא מדובר במוצר שצריך תנאי סניטציה של מעבדת גרעין במכון ויצמן. מה שצריך הוא הבנת החומר לפני שקופצים וכורתים את הענף הזה ובמחי יד פוגעים במאות משפחות שמתפרנסות מיין (חקלאים, יבואני ציוד, אנשי שיווק, משרדי יח”צ ועוד). במחי יד אחת הורסים תרבות שנבנתה פה במהלך שלושים השנה האחרונות, תרבות יין שמעניקה לישראל הכרה חיובית מרשימה בעולם – תיירים רבים נהנים מביקור ביקבים והיין הישראלי הוא נציג איכותי ויפה בעולם הגדול. נכון, אין בענף היין הרבה כסף כמו בתעשיית הנשק וההייטק שישראל מאוד גאה בה, אבל היין הוא השגריר הכי שמח שלנו בעולם, זוכה באין ספור מדליות בינלאומיות ובאמת שזה ענף נפלא.
יבואו בכירי משרד הבריאות, ילמדו את הענף ויחליטו החלטות שמסוגלות להעניק לענף היין אפשרות להמשיך להתקיים. כי אחרת, איבדנו עוד קצת מארץ ישראל היפה.
ביום ראשון הקרוב, ה-21 במאי, יתקיים דיון דחוף של עשרות ייננים ביתיים ובוטיקים שמארגנת אילנית צמח, מי שמלווה את היקבים הללו כבר כמה שנים ומלמדת אותם במסגרות שונות כיצד לשווק יין בוטיק, איך להקים מרכז מבקרים ואיך להנגיש את היין שלהם לציבור הרחב, במסגרת תכנית של מועצה אזורית מטה יהודה “פיתוח עסקי-שיווקי ליקבים ותיירות חקלאית” . צמח קראה לשר ליצמן ולבכירי משרדו לעכב את ההחלטה עד שילמדו את הנושא וייפגשו עם נציגי היקבים על מנת להגיע יחד להבנות שמקובלות על כולם. [hide for=”!logged”][/hide][hide for=”logged”]
אתר E-FOOD חסום בחלקו למשתמשים רשומים בלבד.ניתן להרשם לתקופת היכרות מיידית ובחינם
זו אולי ההזדמנות האחרונה של היקבים הללו להשמיע את דברם, דבר שלא ניתן להם בוועדות. צמח קוראת לכל בעלי היקבים להגיע ביום ראשון לפגישה, שתהיה אולי החשובה ביותר לגבי ענף היין הבוטיקי בישראל. בפגישה זו ייבחר נציג היקבים הללו על מנת לאפשר לו להגיע לדיונים של הוועדות ולהציג את טענותיו. מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשתם זו, על מנת להבין את הבעיה שנוצרה ועל מנת להימנע מלהגיע אחר כך לערכאות משפטיות – רק כי לא היה נציג של אותם יקבים בזמן קבלת ההחלטות.
מישהו יודע איפה זה עומד היום?
אם מישהו מייצר יין בבית הוא יוכל למכור אותו בצורה חוקית?